עבודת טרום ההתמחות היא עבודה משפטית טרם העבודה כמתמחה בסוף התואר. לשכת עורכי הדין לא מפקחת על העובדים במהלך טרום ההתמחות (אלא רק בתקופת ההתמחות עצמה), ואין התייחסות בחוק למשרה זו. כיוצא בזאת, כל משרד יכול להגדיר לעצמו את מהות התפקיד, על כל הבעייתיות שבכך. כמו כן, השכר המשולם הוא מאוד נמוך, שעות העבודה ארוכות, מה שגורם לעבודה כטרום מתמחה להיות לא מספקת לפרנסה במהלך התואר.
יתרון טרום ההתמחות נעוץ בדלת שנפתחה לכם כבר במהלך התואר להתמחות. אתם לא צריכים להתמודד עם הלחץ של חיפוש מקום להתמחות בו – כמו שאר הסטודנטים. בל נשכח גם את יתרון הניסיון, שמתקבל מחשיפה לחומר משפטי.
התמחות בעריכת דין
לאחר התואר שנמשך ארבע שנים, מגיעה תקופת ההתמחות במשפט, שאורכת כשנה, שהיא תקופה שדורשת השקעה, מסירות ואחריות וכוללת שעות עבודה ארוכות ושכר לא גבוה. את החיפוש למקום להתמחות בו מתחילים כבר כשנתיים לפני מועד סיום התואר. התמחות בעריכת דין היא הפיכת התיאוריה לפרקטיקה והתנסות מעשית. ההתמחות במשפטים מותאמת לתאריכי הסיום של התואר, וישנם שני תאריכי התמחות משפטים בשנה – מרץ או ספטמבר. התמחות עו"ד מסתיימת מספר חודשים לפני בחינות לשכת עורכי הדין התמחות, על מנת שיהיה זמן להתכונן אליהן.
מחפש התמחות? טיפים לבחירה נכונה של התמחות משפטית
השאלה הראשונה שיש לשאול כשרוצים לבחור בהתמחות עורך דין היא האם רוצים להתמחות במגזר הציבורי או במגזר הפרטי. המגזר הציבורי כולל את רשויות המדינה, הכנסת, מוסדות ציבוריים והרשות השופטת. התמחות במשרד המשפטים וברשות השופטת היא אפשרית, וכל שנה הרשויות מנהלות מכרזים לגיוס מתמחים, ולאחריהן יש מבחנים או ועדות קבלה. התמחות בבית המשפט העליון, התמחות בבית המשפט המחוזי, התמחות בבית משפט השלום, התמחות בית משפט לענייני משפחה, ביה"ד לעבודה ועוד – גם הם אפשריים.
התמחות במגזר הפרטי משמעו התמחות במחלקות משפטיות בחברות. התמחות במשרד עו"ד נעשית לאחר שהחלטתם באיזה תחום אתם רוצים לעסוק ולבחור משרד על פיו. או להיכנס למשרד עו"ד גדול ורב מחלקות בתחומים השונים, או להיכנס למשרד המתמחה בנישה מסוימת.
למעשה אנו צריכים לשאול את עצמנו באיזה תחום רוצים להתמחות, באיזה מגזר ובאיזה משרד.
שיטות ההתמחות מתחלקות לשלושה ועליכם להחליט איזו טובה לכם: שיטת ההצמדה משמעה הצמדת המתמחה לעו"ד מסוים שהוא חלק ממחלקה או למחלקה עצמה. בשיטת הפול בודקים בזמן ההתמחות את כל המחלקות של המשרד וכך יודעים מה אוהבים ומה לא. שיטת ההתמחות האחרונה היא במשרד נישה קטן, כך ניתן לקבל הכשרה רחבה יותר על תחום מסוים.
על מנת למצוא התמחות אפשר לבדוק דרך מכרים, באמצעות פנייה יזומה (הפצת קו"ח באופן עצמאי לרשימת משרדי עו"ד) או דרך לוחות משרות, חברות השמה ועוד. על קורות החיים להיכתב על עמוד אחד, באופן מסודר ונקי. עליהם לכלול כמה שיותר ניסיון רלוונטי כמו השתתפות בסדנאות וקורסים מיוחדים בתחום, התנדבות, אנגלית ברמה גבוהה. יש להימנע מכתיבת דברים מיותרים. יש להוסיף מכתב נלווה שמסביר מדוע אתם רוצים להתמחות באותו המשרד. יש לצרף גיליון ציונים והמלצות ממעסיקים קודמים. אל תשכחו שאתם צריכים לבלוט מבין כל עשרות קורות החיים שמקבלים משרדי עורכי דין התמחות.
מה קורה במהלך ההתמחות?
התמחות במשרד עורכי דין תדרוש מכם כבר על ההתחלה להכין ולערוך מסמכים משפטיים שונים, ולמעשה להתנסות על ההתחלה ובפעם הראשונה בכתיבה ובניסוח משפטי. אך אל חשש – אל תתביישו לשאול ולהתייעץ עם מתמחים ותיקים יותר ועם עו"ד במשרד. במהלך ההתמחות, תידרשו גם לבצע שליחויות לבית המשפט, שמהן גם לומדים על מהות התפקיד.
תקופת ההתמחות מסייעת לכם ללמוד לבחינות הלשכה, ותעזור לכם לזכות בהערכה, שאולי תוביל להמשך עבודה באותו המשרד בו התמחיתם.
בתום תקופת ההתמחות, על המועמד להיות חבר בלשכת עורכי הדין, להיבחן במקצועות מעשיים. יש שתי בחינות, אחת בכתב, שבמידה ועוברים אותה אזי רשאים לגשת לבחינה בעל פה. הבחינה בכתב כוללת כמאה שאלות אמריקאיות ואורכת כשלוש וחצי שעות. הבחינה מתקיימת פעמיים בשנה – במאי ובאוקטובר. הנושאים בבחינה בכתב נעים מסדר דין אזרחי ופלילי ועד אתיקה מקצועית. מעל ל-90% מהשאלות בבחינה מבוססות על חקיקה והיתר מתייחסות לפסיקה. ציון עובר בבחינה בכתב עומד על 65, ושיעור העוברים עומד על כ-85% מכלל הניגשים.
הבחינה בעל פה נחשבת קלה יותר מהמבחן בכתב. השאלות הם על חומר הבחינה בכתב ועל תחומי העיסוק של המתמחה, כפי שדיווח עליהם בדו"ח ובראיון החצי שנתי. הבוחנים הם שופט או עו"ד מהמגזר העסקי או הציבורי. לקראת בחינה זו מומלץ להתכונן ולשלוט בתחומים שרשמתם בדו"ח ובראיון ההתמחות החצי שנתי. מומלץ גם להפגין ביטחון.
דו"ח חצי שנתי מוגש באמצע ההתמחות ובסופה, ובו המתמחה מציין בדו"ח את התחומים שבו עוסק הוא ומשרדו. הדו"ח משמש את הבוחנים בבחינה שבעל פה, על מנת לשאול את המועמד יותר על תחום עיסוקו.
הראיון החצי שנתי נערך על ידי לשכת עורכי הדין, שמזמנת את המתמחה לראיון באמצע תקופת ההתמחות. מטרת הראיון היא לבדוק שהמתמחה אכן עוסק בעבודה משפטית ובהיקף השעות שנקבע (36 שעות חודשיות).
מי שיסיים בהצלחה גם את הבחינה בכתב וגם את הבחינה שבעל פה וישלם את אגרת הרישום ללשכת עורכי הדין, יהיה זכאי לקבל את רישיון עורך הדין שלו, ויצטרף למאגר עורכי הדין בישראל.
בטעינה...
